הכרעת דין בתיק ת"פ 31745-02-12

החלטתי לזכות את הנאשם מהאישום השלישי ולהרשיעו באישומים המיוחסים לו באישום הראשון והשני.

כתב האישום

1. נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו בשלושה אישומים שונים, 3 עבירות של סחר בסם מסוכן לפי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים, התשל"ג - 1973 (להלן: "פקודת הסמים") ועבירה של שהיה בלתי חוקית -עבירה לפי סעיף 12 לחוק הכניסה לישראל התשי"ב - 1952.

על פי עובדות האישום הראשון, בתאריך 14.2.12 סמוך לשעה 20:00, בקרבת חנות "רהיטי ג'ולאני" במחנה הפליטים שועפט, מכר הנאשם לשוטר מספר 188 סם מסוכן מסוג חשיש במשקל שאינו ידוע למאשימה תמורת 100 ש"ח והכל ללא היתר כדין. באותן הנסיבות שהה הנאשם בישראל ללא היתר כדין.

על פי עובדות האישום השני, בתאריך 1.2.12 סמוך לשעה 17:30 בסמוך לחומה שבמחנה הפליטים שועפט, מכר הנאשם לשוטר 188 סם מסוכן מסוג חשיש במשקל 2.99 גרם נטו תמורת 100 ש"ח בלא שיש לו היתר כדין.

שוטר 188 טלפן אל הנאשם למספר טלפון 0545937972 וביקש לקנות סמים. הנאשם הפנה את השוטר טלפונית לעבר רכב גולף, מספר ל.ז. 2940107 , בו ישב אדם שזהותו אינה ידועה במדויק למאשימה אשר העביר לשוטר 188 את הסם תמורת הכסף.

על פי עובדות האישום השלישי, בתאריך 30.1.12 סמוך לשעה 18:30, בסמוך לחנות "רהיטי גולאני" שבמחנה הפליטים שועפט, מכר הנאשם לשוטר מספר 148 סם מסוכן מסוג חשיש במשקל 2.6653 גרם נטו, המחולק ל 2- יחידות,תמורת 100 ש"ח בלא שיש ברשותו היתר כדין.

שוטר 148 טלפן אל הנאשם למספר טלפון 0545937972 וביקש לקנות סמים. הנאשם שוחח עם השוטר מספר פעמים עד אשר אמר לו ש"יחברו" אליו. כעבור מספר דקות הגיעו למקום שניים שזהותם אינה ידועה למאשימה. אחד מהשניים לקח מהשוטר שטר של 100 ש"ח והלך לעבר רכב הונדה שהיה בסמוך בו נמצאו ארבעה אנשים נוספים שזהותם אינה ידועה למאשימה ולאחר שיחה עימם העביר לשוטר את הסם.

גרסת הנאשם

2. בתשובתו לכתב האישום כפר הנאשם במיוחס לו בשלושת האישומים, והעלה טענה לפיה  באישום הראשון אף לא נשמרה שרשרת סם כמתבקש.

3. לאחר שנשמעו עדויות התביעה ולפני עדותו של הנאשם הצהיר ב"כ הנאשם (עמ' 16 ש' 28-29), כי הוא חוזר בו מכפירתו בשרשרת הסם, והוסיף כי הוא אינו כופר בכך שהחומר שנתפס הינו סם.  לדבריו הכחשתו היא לגבי זהות מבצע העסקאות.

4. הנאשם נחקר במשטרה כמה שעות לאחר ביצוע העסקה המתוארת באישום הראשון, וחקירתו הוגשה ת/10. בחקירתו מודה הנאשם כי הוא משתמש בסמים לצרכיו האישיים אך מכחיש כי מכר סמים  או תיווך בעסקה למכירת סם.  הנאשם מוסר בחקירתו את מספר הטלפון שלו ומציין כי הוא היחיד שמשתמש בו (ת/10 עמ' 2 ש' 8). כמו כן לאחר שהחוקר מציג לנאשם שטר של 100 ש"ח שנמצא על גופו משיב הנאשם כי השטר שלו שכן היה לו בכיס רק 100 ש"ח. הנאשם ציין כי בעת חקירתו, הוא לובש קפוצ'ון חום, ג'ינס כחול ונעליים נייק לבנות.

5. הנאשם העיד בבית המשפט. בעדותו סיפר כי הוא מתגורר במחנה הפליטים שועפט ואינו נושא עימו תעודת זהות ישראלית. הנאשם הסביר כי הוא שוהה בישראל על מנת לבנות את עצמו עם בת זוגו, שהינה יהודיה וכשנשאל אם יודע כי לשהות בישראל ללא היתר זו עבירה, השיב: "אני יודע אבל מה לעשות" (עמ' 17 ש' 13). גם על דוכן העדים בחקירתו הראשית הכחיש הנאשם כל קשר למכירת הסם וציין כי לא ראה מעולם את הבלשים שהעידו (לציין כי מדובר בשוטרים סמויים שעדותם נגבתה כשהם עומדים מאחורי פרגוד ח.מ.ל). הנאשם גם הוסיף כי לא דיבר עם השוטרים מעולם ובמהלך עדותם לא זיהה את קולם. הנאשם שלל שברשותו רכב וציין כי לזוגתו היה בעבר רכב מסוג מיצובישי.

בחקירתו הנגדית נשאל הנאשם על הטלפון הנייד שנמצא ברשותו והוא העלה גרסה חדשה אותה לא העלה קודם לכן, לפיה הטלפון היה ברשותו רק שבוע עובר למעצרו וכן הוסיף כי על אף שהטלפון הנייד נמצא ברשותו יתכנו מצבים בהם לא רק הוא משתמש בטלפון: "...אני לפעמים הולך לבית קפה וקם מהשולחן והולך לשירותים ואני לא יודע מי עונה לטלפון" (עמ' 18 ש' 6-7). הנאשם הוסיף וציין כי בכל הפעמים שהה באותו בית קפה. לטענת הנאשם השוטר שעצר אותו וזיהה אותו כמי שמכר סם שיקר. הנאשם אישר כי בכיסו נתפס שטר של 100 ש"ח, אולם ציין כי לא לקח אותם מסוכן.

האישום הראשון

להוכחת האישום הראשון העיד מטעם המאשימה שוטר 188 שעל פי הנטען קנה מהנאשם את הסם ופקד צחי חלפון, קצין מודיעין בילוש בתחנת שפט (להלן: "חלפון") שרשם את המזכר ת/1 וצילם את השטרות ת/2.

ראיות

6. העסקה המתוארת באישום הראשון, היא למעשה העסקה השנייה מבחינה כרונולוגית, אותה על פי הנטען עשה הנאשם עם שוטר 188. השוטר סיפר כי לפני המפגש עם הנאשם קיבל תדריך ותמונה של הנאשם. לדבריו מסרו לו את מספר הטלפון של הנאשם, והנאשם אמר לו שיפגוש אותו ברהיטי ג'ולאני. לדבריו חיכה ליד החנות 5 דקות ולאחר שיחת טלפון הנאשם הגיע, ולבקשתו מכר לו בתמורה ל- 100 ש"ח שתי אצבעות עטופות בנייר כסף. לדבריו לקח את החומר שם אותו בכובע גרב שהוריד מראשו והכניס לכיס מעילו בהמשך ציין כי לאחר שחבר לחוקר העביר לידיו את החומר. העד ציין כי במהלך העסקה זיהה את הנאשם בוודאות: "בעסקה הזו זיהיתי בוודאות שזה הוא, היה אור והכל היה ברור והוא הגיע אלי רגלית ולא ברכב..." (עמ' 12 ש' 30-31), ובהמשך אף ציין: "...היה שם אור. אם לא הייתי סגור לגמרי בפעם הראשונה, בפעם השנייה הייתי סגור ב 100% שזה הוא"  (עמ'  13  ש' 5-6). השוטר ציין כי הנאשם לבש קפוצ'ון, מכנס ג'ינס ונעליים לבנות.

7. במזכר מיום 15.2.12 - ת/1 שכתב פקד חלפון נכתב, כי לקראת פעילות לתפיסת סוחרי סמים בשועפט נתן לשני שוטרי יס"מ שטר של 100 ש"ח. במזכר צוין כי לשוטר 188 נתן חלפון שטר שמספרו: 7021050328. השטר עם סימון זהה,  נתפס בחיפוש בבגדיו של הנאשם במהלך פעילות בה נעצר, כשזהו השטר היחיד שהיה על הנאשם.